לכולנו יש סודות. בין אם הם סתמיים וחסרי משמעות, ובין אם הם קודרים ואפלים.  הסוד מטבעו יוצר מעמסה על הנפש, היות וכמו שהוא רוצה להישמר, ככה הוא רוצה להתפרץ ולהתגלות.

לעיתים מוטל עומס רגשי כבד על ילד במשפחה ,הנאלץ לשמור סוד שנמסר לו.  לדוגמא: ילדה שהגיעה לטיפול היות והתלוננה במשך חודש שהיא חוששת ש"הנזלת תברח לה" או ש"הפיפי יברח לה", והייתה שרויה במתח למרות שתקלות אלו לא התרחשו בפועל. הסתבר בטיפול ,שהאב הטיל על הילדה לשמור סוד בדבר קשר שיש לו עם ידידה ותיקה, מחשש שהאם תקנא או תכעס. בכך למעשה הטיל על בתו את האחריות ל"הצלת" יחסיו עם אמה. אחריות כבדה זו גרמה לילדה חרדה קשה שמא, באקראי, יברח לה… הסוד. 

הדוגמא ממחישה כיצד הסוד יוצר אצל הילדה קונפליקט קשה בין נאמנות להורה אחד, ותחושת בגידה בהורה השני, ובהכרח המחיר הנפשי והרגשי כבד.

מצד שני, לעיתים הורים מסתירים מידע חשוב מהילדים, על מנת לא להכאיב להם. (כגון מחלה במשפחה וכדו').  במקרים כאלו, נוטים הילדים לקלוט רק פרטי מידע מבלבלים ותחושה קשה של סודיות. הם משלימים בדמיונם את הפרטים החסרים ורבים מהם חוששים מן הגרוע מכל ואינם יכולים לחלוק את רגשותיהם עם הוריהם. הסוד במשפחה פוגע בתחושת הביטחון של הילד, ותמיד ישנה סכנה שהסוד יתגלה לו בדרך לא הולמת.  בשל המחיר הכבד שבסוד, בד"כ חשיפתו עדיפה על שמירתו.   החכמה היא הדרך שבה החשיפה תיצור הקלה במתחים ופתיחות ביחסים.  כאשר יש חשש מפני חשיפת הסוד, לדוגמא כשיש להעביר מידע מכאיב לילד בגיל צעיר, רצוי להתייעץ עם איש טיפול על הדרך הנכונה והרגישה לחשיפתו. (תאור המקרה לקוח מתוך: ברגמן ז', וכהן א' (1994).המשפחה-מסע אל עמק השווה. הוצאת עם עובד. תל אביב.)  

איך אפשר לדעת אם הילד מסתיר מאיתנו סוד?  אתייחס לכך בפוסט הבא…

 

 

 

 

 

אודות המחבר

השארת תגובה